מה עדיף לברך חברים ובני משפחה בהודעת העתק הדבק?
או להקדיש תשומת לב ביצירת ברכה מקוריות – שתימסר פנים מול פנים?

בילדותי נהגתי לקנות גלויות עם נצנצים, שופרים ופרחים בדוכנים שנפתחו קבוע בספטמבר
בכיכר המיואשים בפתח תקווה. חווית הקניה בשילוב רוח החג  – נצרבה בזיכרוני כצבעונית ומעוררות השראה (בעיקר בגלל פלא הגלויות שנפתחו בתלת ממד)

וגם כשהברכות הפכו לדיגיטליות – וכיכר העיר הוחלפה בוואצאפ. אני התמדתי לאורך השנים עם אותה מסורת חילונית בראש השנה. מסורת קטנה ופשוטה שנטמעה באהבה בתא המשפחתי שלי – מסורת שמעניקה תחושת שייכות, נתינה, אהבה, יצירתיות  וממד של זמן.

בכל שנה אנחנו מקשטים 100 דגלוני ברכות הנעוצים עם קיסם על נשיקת מרנג. הנשיקות האלו מובילות אותנו למפגש פיזי עם חברים, שכנים, מורים, לקוחות, בני משפחה – ועוד זרים שנפגוש בדרך כשנצעד עם המגש .

שכשמעניקים נשיקה במפגש פרונטלי הלב מתמלא באהבה, המפגש מייצר שמחה, הזדמנויות ותובנות חדשות ..זוהי ברכה שוות הרבה יותר – מעוד הודעה שתקבלו או תשלחו בנייד..תנסו – מקסימום זה יצליח !